הפליטה בעיקר מלמדת אותנו על המצפון (החזק) שיש לזכי. כשזכי ראה את הפליטה לראשונה, הוא לא יודע איך הוא יתמודד איתה, אבל הוא החליט לדאוג לה בכל אופן. לזכי תמיד היה כבוד רב לנשים, ואחריי שהוא היה עם נור, הכבוד שלו התחזק. הוא לא ידע בדיוק איך הפליטה הרגישה, אבל הוא ידע איך מתייחסים לנשים בכורדיסטאן, והוא פשוט לא יכל להשאיר אותה בחוץ. כשנזאר ופמלייתו חקרו את הפליטה והשפילו אותה, זכי יכל איכשהו להזדהות איתה. גם זכי ערירי, והוא היהודי האחרון בעירק. הוא מכיר את הרגשת הבדידות, כשאין תמיכה ואין רחמים. הפליטה מזכירה לזכי את העבר שלו כשהו היה מאושר וחיי (נפשית), ונדמה לי שהוא רוצה לחזור לנוסטלגיה הזאת. חלק מהסיבה שהוא לקח את הפליטה היא סיבה אנוכית - הוא לא רוצה להיות לבד. זכי מחליט לקחת את הפליטה גם בגלל שהוא מכבד אותה כאישה, וראה את נור בפנייה. למרות זאת, זכי יכל להזדהות עם הפליטה מפני ששניהם שורדים, ושנייהם ערירים ואומללים (הפליטה נאנסה, וזכי איבד את אהבת חייו - נור.) זכי ראה חלק מהעבר שלו בפליטה, ולכן המצפון שלו היה מציק לו אם הוא לא היה מציל אותה. הוא גם ראה את המצב של נור כשהיא הייתה חסרת אונים, והוא קישר את זה עם עאידה, ורצה לתקן את המצב השברירי שלה.
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment